דילוג לתוכן הראשי
כנף
כנף KANAF

להתאבל על הקשר הישן עם האוכל

כשהאוכל מפסיק להיות נחמה וחגיגה, יש מי שמרגישים אובדן של ממש. מה אנשים מתארים, למה מותר להתאבל, ואיך בונים מקורות חדשים של שמחה.

לפעמים זה מגיע ברגע לא צפוי: ריח של מאפה ברחוב, ארוחת שישי אצל ההורים, ערב שקט מול הטלוויזיה. פתאום עולה געגוע למשהו שהיה, ולא תמיד ברור למה בדיוק. אם בזמן הטיפול אתם מרגישים שאיבדתם חלק מהקשר שהיה לכם עם האוכל, זו תחושה מוכרת. במאמר הזה נדבר על האבל הזה: מה אנשים מתארים שאבד להם, למה מותר להתאבל, ואיך בונים לאט מקורות חדשים של נחמה ושמחה.

מה אנשים מתארים שאבד להם

אצל רבים, האוכל היה הרבה יותר מארוחה. הוא היה חבר קבוע, טקס, שפה משפחתית. כשהתיאבון נחלש והמחשבות על אוכל נעשות שקטות, חלק מהתפקידים האלה נשארים פתאום בלי מענה. אלה הדברים שאנשים מזכירים הכי הרבה:

מה מחכה לך בהמשך

  • מה אנשים מתארים שאבד להם
  • למה זה מרגיש כמו אבל
  • ערבים, חגים ושמחות
  • לתת לאבל מקום
  • לבנות מקורות חדשים של שמחה
  • כשהעצב נעשה כבד
  • משפטים מוכנים לשיחה
  • הטיפ של שחר
גרישה ואיימי משקיט

חלק מדרך האכילה

אכילה היא מערכת יחסים.

כנף הוא הבית של הדרך "מול עצמנו". לצידו גורי, הבית של "מול הילדים", להורים לילדים. חשבון אחד פותח את שניהם.

לפורטל של דרך האכילה
מול עצמנוכנף, כאןמול הילדיםגורי, להורים